פסק דין
מדובר בתביעה לסכום קצוב.
התובעת טוענת כי הנתבעת חבה לה סכום של 3,797 ₪. לטענתה, בינה ובין הנתבעת נחתם הסכם שלפיו התחייבה לפנות מאתר הנתבעת פסולת קרטון ולהעבירה למיחזור. לטענת התובעת, היא קיימה את חיוביה לפי ההסכם ופינתה פסולת קרטון למיחזור כמוסכם, אך הנתבעת לא שילמה עבור השרות.
כמפורט בכתב התביעה, לא שילמה הנתבעת לתובעת בגין חשבוניות שהוצאו לנתבעת בחודשים יוני, יולי, אוגוסט וספטמבר בשנת 2008.
הנתבעת מכחישה את כל האמור בכתב התביעה.
לטענתה, אמנם נחתם בשנת 2000 הסכם בינה ובין התובעת ועל פי אותו הסכם שילמה לתובעת לאורך יותר מ- 7 שנים תמורת כל השירותים שקיבלה.
לטענת הנתבעת לקראת סוף שנת 2007 ולכל המאוחר בתחילת שנת 2008 הודיעה לתובעת כי החל מחודש מרץ 2008 היא מפסיקה את פעילותה בסניף ובמקום נשוא התביעה, ולא תזדקק עוד לשירותי פינוי קרטונים מאותו מקום.
הנתבעת טענה כי הסניף אכן נסגר והפעילות הסתיימה והיא עזבה את הנכס לכל המאוחר בסוף חודש מרץ 2008. לפיכך, טוענת הנתבעת כי מאז אותו מועד לא עשתה התובעת דבר ולא פינתה קרטונים שכן כלל לא היתה פעילות של הנתבעת במקום.
לטענת הנתבעת, למרות הודעה זו שלחה לה התובעת חשבוניות גם בגין החודשים אפריל ומאי 2008 ובסופו של דבר, ולמרות שלא היתה חייבת לעשות כן, ועל מנת לסיים את המחלוקות, הסכימה הנתבעת לשלם עבור חודשים אלה כשהיא משלמת לתובעת סך של 1,560 ₪ ומציינת על גבי ספח השיק כי מדובר ב"גמר פינויים עקב עזיבת המושכר".
בנסיבות האלה טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה, שהוגשה בחוסר תום לב ותוך ניסיון לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט.
התובעת, גם לאחר הגשת ההתנגדות לביצוע התביעה, שבה פורט כל האמור לעיל, עמדה על המשך ניהול התובענה. בהתאם, הוגשו תצהירי עדויות ראשיות מטעם שני הצדדים ונקבע מועד לדיון בתובענה.
לתצהירה לא צרפה התובעת מסמכים כלשהם למעט אלה שצורפו לכתב התביעה.
התובעת, חרף טענות הנתבעת, לפיהן כלל לא פינתה קרטונים מהנכס בחודשים נשוא התביעה, נמנעה מלצרף מסמכים שיוכיחו כי בפועל פינתה קרטונים מהמקום האמור ובחודשים האלה.
יותר מכך, בדיון התברר כי העדה שהעידה מטעמה של התובעת כלל אינה יודעת דבר אודות העובדות הרלוונטיות לתביעה, שכן בעוד שהתביעה הוגשה בגין פעולות שכביכול בוצעו במהלך שנת 2008, העדה החלה לעבוד אצל התובעת רק בספטמבר 2009 (עמ' 4 שו' 17).
התובעת, מטעמיה, נמנעה מלהביא להעיד מטעמה את העובדים שעמדו בקשר עם נציג הנתבעת למרות ששמם של העדים האלה ופרטיהם ידועים היטב לתובעת, כפי שעולה מעדותה של הגב' שימחי (עמ' 4 שו' 26-29).
בנסיבות האלה, כל העדות מטעם התובעת היא למעשה עדות שמיעה ולא ניתן לומר כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה בתביעה שבפני.
התובעת ניסתה להתלות בעובדה שהנתבעת לא הודיעה לה, בכתב, על ביטול ההסכם, כמתחייב מסעיף 6 להסכם שבין הצדדים.
אני דוחה טענה זו.
ראשית, משום שהשיק שצורף כנספח ב' להתנגדות ולתצהיר הנתבעת, כמוהו כהודעה בכתב, וכל שכן לנוכח עדותו של העד מטעם הנתבעת, שלא נסתרה.
שנית, וזה העיקר לטעמי, משום שהתובעת, ביודעין, נמנעה מלהוכיח כי בפועל נתנה שרותי פינוי בחודשים האמורים והסתפקה בהצגת החשבוניות שהוציאה לנתבעת בגין חודשים אלה.